‏הצגת רשומות עם תוויות נ. קוריס. הצג את כל הרשומות

יום שני, 14 באפריל 2014

נ. קוריס ושות' - פעילות ציבורית התנדבותית

יום חמישי, 10 באפריל 2014

תלונה במכתב פתוח על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי

לכבוד ח"כ יצחק כהן, יו"ר ועדת האתיקה

כנסת ישראל

תלונה במכתב פתוח על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי

אבקש להביא בפני כבודכם מידע על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי ולבקש מכבודו את התייחסותו לאמור, כדלקמן:

המתלונן לקח בעברו חלק פעיל בהנהגת הסטודנטים בישראל ואף שימש כיו"ר אגודת סטודנטים, את ח"כ בועז טופורובסקי מכיר הח"מ מתקופה זו, שכן טופורובסקי החל את פעילותו באגודות הסטודנטים זמן קצר לאחר שהמתלונן החל לעסוק כעורך דין וסיים פעילותו הסטודנטיאלית.

הח"מ כפעילים סטודנטיאלים רבים לשעבר, עסק בהתנדבות בין היתר בטיפוח חברת איסתא שהייתה בבעלות הסטודנטים ואשר הדיבידנדים מרווחיה מימנו את פעילויות הסטודנטים לארוך עשרות שנים.

מסתבר, שלקראת קץ משמרתו של ח"כ טופורובסקי כיו"ר התאחדות הסטודנטים עשה טופורובסקי מעשה בעייתי ומכר בשם הסטודנטים למקורבו אחישי גל את מניות חברת איסתא במחיר נמוך עד כדי נזיד עדשים ובצורה שתפסיק לעולמי עד את תקצוב הסטודנטים מתוך הדיבידנדים של חברת איסתא, אך מול התחייבות לשמירת מקום עבודה אישי לטופורובסקי, לאחר סיום כהונותו הציבורית.

מייד עם סיום כהונתו הציבורית כיו"ר התאחדות הסטודנטים התמנה טופורובסקי במשכורת מנופחת ליו"ר דירקטוריון איסתא ושלשל לכיסו בצורה זו מאות אלפי שקלים- בעוד הסטודנטים נשארו ללא שום בעלות בחברת איסתא וללא דיבידנדים שנתיים היכולים לממן את הפעילויות הסטודנטיאליות.

לא מיותר לציין, שמשרדו של הח"מ כולל נכון לימים אלו כ 35 מועסקים ועוסק בעיקר בפתרון סכסוכים מסחריים עבור לקוחותיו שביניהם החברות הגדולות והותיקות בישראל.

יצויין, שבמסגרת זו של משרד עורכי דין העוסק בין היתר בחובות לא משולמים ובהוצאה לפועל- נתקל הח"מ שוב בשמו של טופורובסקי אשר עמד בראשה של מפלגת צבר שהתיימרה להיות מפלגת הצעירים אך כשלה בבחירות בשנת 2009 תוך שהותירה אחריה חובות לא משולמים לספקים רבים, כאשר בועז טופורובסקי שניצח על פעילותה של מפלגה זו התנער מאחריות לתשלום עבור המוצרים השונים שהוזמנו, ולא טרח אף לנסות להסדיר את חסרון הכיס לספקים שסיפקו לו ממוצריהם ולא קיבלו בעבורם תשלום. (ראו לעניין זה גם כתבה בעיתון הארץ מיום 04.02.2014)

אולי לא מיותר לציין, ששמו של טופורובסקי עוד נקשר בפרשיות נוספות ועל רקע חלק ממעשיו הוכתר בתואר המפוקפק כמועמד הראשון של מפלגת יש עתיד, אשר עוד טרם בחירתו כבר בוקרה התנהלותו על ידי מבקר המדינה. (ראו כתבה בעיתון מעריב מיום 11.11.2012).

ברקע היכרות זה התבקש הח"מ על ידי לקוח לפנות אל ח"כ טופורובסקי, לאור השתלחויות של הח"כ כנגד לקוחו של הח"מ ומתוך כוונה להציג לטופורובסקי תמונות מצב אמיתית שייתכן ותשנה את צורת התנהגותו והסגנון המסית של התבטאויותיו.

אכן, לפניית הח"מ הזמין ח"כ טופורובסקי את הח"מ ואת לקוחו של הח"מ לפגישה במשרדו ביום 20.11.2013 ובפגישה זו הוכח לטופורבסקי שפניות שונות שהופנו אליו בעניין לקוחו של הח"מ היו שגויות ואף הוצגו לטופורובסקי מסמכים שונים ולרבות הנחיות משרד התקשורת משנת 2007 שעדיין מפורסמות באתר משרד התקשורת כאן http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/4/1264.pdf

במסגרת הפגישה אף ציין טופורובסקי כי השתכנע בעמדת לקוחו של הח"מ ואף לאור הראיות שהוצגו לו טען כי הוא מבין שלקוחו של הח"מ פועל כחוק. למרות האמור ציין ח"כ בועז טופורובסקי, כי "הוא אינו כפוף לחוק שכן הוא קובע את החוקים" וכן כי בשלב שבו הוא נמצא הוא "אינו יכול לעשות פרסה ציבורית".

באותו מעמד אמר ח"כ בועז טופורובסקי גם, כי הוא אינו כפוף גם להחלטות בית המשפט שכן בית המשפט נמצא בסמכות מקבילה לזו שלו...

הגדיל טופורובסקי והסביר, כי בכוונתו לדרוש מהכנסת לחוקק חוק שיהיה רטרואקטיבי ואשר מבין סעיפיו יצויין במפורש שמו של הלקוח של הח"מ.

בהתאם לאמור ציין הח"מ בפני טופורובסקי, כי לדעתו חברי הכנסת לא יתנו יד למהלך בלתי חוקתי שכזה וממילא במקרה ויתקבל חוק בעל תחולה רטרואקטיבית הכולל בנוסחו את שמה של חברה פרטית ספציפית- יגיש הח"מ כמתבקש לפי דין, עתירה לבג"צ בשם מרשו.

אולי כאן המקום לרגע לעצור ולהבין, שתפקידו של עורך הדין הינו בין היתר להנגיש עבור לקוחו את הפנייה לערכאות וביניהן בג"צ ולעמוד על זכויות לקוחותיו בפני ערכאות אלו.

נזכיר עוד, שספציפית פנייה לבג"צ – בית הדין הגבוה לצדק – הנה פנייה שכשלעצמה צריכה להיות מבורכת, שכן דווקא פנייה לבית הדין הגבוה לצדק הינה פנייה המוודאת שקיפות, חוק, ניקיון כפיים ובהירות- לגבי העניינים המובאים לפניו.

בתגובה לדעתו של הח"מ שתוכניתו של טופורובסקי "לא תעבור בג"צ" הרים טופורובסקי את קולו, צעק על הח"מ ועל מרשו "אני אתלונן עליכם שאתם מאיימים על החיים שלי" ובכך הסתיימה הפגישה.

טופורובסקי אומנם לא מימש את האיום שאיים (ויצויין שאיום מסוג זה שאיים בועז טופורובסקי ולפיו ימציא איומים בכזב איומים על חייו יכול כשלעצמו להוות עבירה אתית ופלילית), אך עדיין נלמד מהתקשורת שטופורובסקי טען שאוים לאור הכוונה לפנות לבית הדין הגבוה לצדק לגביו- ואף כפי שציין בתקשורת הגיש תלונה במשטרת ישראל על "איומים" – בפנייה לבית המשפט הגבוה לצדק שיבחן את התנהלותו מתוכננת.

נראה שהדברים ברורים אך נציין בכל מקרה, שהודעה על פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה יכולה להיחשב איום והיא דבר מותר, ואפילו מבורך, בשלטון נאור.

כך או כך, במקביל להצהרותיו השונות על כך "שאוים", פנה ח"כ טופורובסקי גם בתלונה אישית כנגד הח"מ, אל לשכת עורכי הדין בישראל ובה טען שאוים על ידי הח"מ.

אומנם אין לח"מ ספק שלשכת עורכי הדין בישראל תגבה את הודעתו לגבי הפנייה לבג"צ בשם לקוחו, שכן זוהי עצם מהותו של מקצוע עריכת הדין, אך עדיין יש צורך להזכיר הדברים לאור שביום 10.04.2014 התראיין ח"כ טופורובסקי בתקשורת והודה שניסה להתערב בצורה לא חוקית בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי הדין- ואף כדבריו בתקשורת "הרים טלפון לברר עם ראש לשכת עורכי הדין", בכדי לנסות להפעיל עליו לחצים פסולים ולהכניס למסגרת השיקולים בדיון שאמור להיות מקצועי וענייני- עוד מניעים זרים.

ניכר, שניסיון של ח"כ לעשות לרעה שימוש בתפקידו ובאוזניים הקרואות בפניו לאור תפקידו, בכדי לנסות להשפיע ולהפעיל לחצים על טריבונל מעין שיפוטי הנו ניסיון חמור מאין כמוהו, וחמורים הדברים עוד יותר כאשר ח"כ בועז טופורובסקי אף מרשה לעצמו להתרברב במעשים פלילים לכאורה כגון דה- הפוגעים פגיעה אנושה בתדמיתם של חברי הכנסת המקפידים לעשות בכוח תפקידם בניגוד אליו- לטובת הציבור ובהתאם לדין.

עוד באותו ראיון, הצהיר בועז טופורובסקי בכזב כאילו הח"מ באופן אישי הגיש נגדו תלונה בפני כבודכם, כאשר כבודכם וודאי יודעים שפנייתו של הח"מ כאן בתלונה אישית על שנעשה נגדו באופן אישי על ידי בועז טופורובסקי, הנה פנייה ראשונה של הח"מ.

באותו אירוע גם, השתמש שוב בועז טופורובסקי בסמנטיקה אלימה ומסיתה, ובין היתר טען שכבודכם בעצמכם "גלגלו את עורך הדין במדרגות".

יוזכר בעניין זה, כי במחלוקת כאמור בין טופורובסקי לבין מרשו של הח"מ, כבר הגיעו הדברים עד כדי איומים באלימות מקבוצתו של טופורובסקי, והמשטרה ובתי המשפט כבר נאלצו להוציא צווי הרחקה כנגד המוסתים בסביבתו של טופורובסקי, המהווים כפי שנלמד מהחלטות בתי המשפט והמשטרה- איום של ממש.

יצויין שדבריו הבעייתיים של ח"כ בועז טופורובסקי כאמור, אף הגיעו לידיו של הח"מ בסרטון וידאו השמור אצל הח"מ.

לקראת סיום הדברים ולמרות שתלונתי כאן מוגשת בשמי ולא בשם לקוח, אציין שבעניין המחלוקת עצמה מנסה ח"כ בועז טופורובסקי להתנגח ולחסל את שלטון החוק והמוסכמות שדבריו של בית המשפט הם-הם המילה האחרונה.

נראה שלאחר שבית המשפט קבע בת"צ 1860-09 כאמור לטובת מרשתי ותוך שהעיר ביקורת קשה למדי על התנהלות עו"ד שעמד בראש הקבוצה כנגדה, מוטב כי חבר הכנסת יכבד את החלטות בית המשפט ויימנע מלחבור דווקא כנגד שלטון החוק ולאחר שעליו נקבעו לאחר חקירה ודרישה ממצאים כה קשים.

לא מיותר לציין, שלאחר שח"כ בועז טופורובסקי החל במסע ההשמצות כנגד הח"מ רק לאור שלדעתו של הח"מ תוכניתו של טופורובסקי אינה חוקתית ו"לא תעבור בג"צ", למד הח"מ ובדיעבד מהתקשורת שח"כ בועז טופורובסקי כבר ננזף לא פעם לאור התנהגותו השערורייתית הפוגעת בכבוד המשכן ובכבודם של יתר חברי הכנסת בעוד מספר פרשיות.

יצויין, שלמיטב הבנתו של הח"מ, גם התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי כפי שפורטה במכתבי כאמור אינה מוסיפה כבוד למשכן בו הוא חבר ולאחר שכבר נקבע על ידי יו"ר הכנסת ולגבי ח"כ בועז טופורובסקי, כי הוא "עושה מעשים שפוגעים בדימוי הכנסת" (ראו כתבה בעיתון הארץ מיום 12.06.2013), מתבקשת הועדה הנכבדה לבחון את מעשיו של ח"כ בועז טופורובסקי ולכל הפחות להעיר לו על האיומים בהם נקט, על התבטאויותיו הבעייתיות שפורטו- שבחלקן אף הינן אלימות או יכולות להיתפס כהסתה לאלימות, על ניסיון ההתערבות הבלתי חוקי שניסה לעשות בענייניה המקצועיים של לשכת עורכי הדין, על העובדה שהוא צריך לברך על פנייה לבג"ץ שיבדוק את התנהלותו ולא לטעון כי "הוא מעל החוק" ושמדובר באיום, וכן על התנגחותו הבלתי פוסקת בשלטון החוק ובקביעות בתי המשפט.

עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה· עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה· עו"ד נועם קוריס - הערכה· עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה· עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה· עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה· עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה· עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס המלצה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - ניופאן· עו"ד נועם קוריס - תודה· עו"ד נועם קוריס - תודה· עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - תודה· עו"ד נועם קוריס - המלצה· עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת· עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים· עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן· עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה· עו"ד נועם קוריס - יורוקום· עו"ד נועם קוריס - תודה· עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי· עו"ד נועם קוריס - תודה· עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל· עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל· עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות· נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה· עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה· עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה· עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה· עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה· עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה· נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל· עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל· עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו· עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ· עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית· עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה· עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן· עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה· עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל· עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר· נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט· נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים· עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד· עו"ד נועם קוריס - כתבה

יום רביעי, 2 באפריל 2014

נ. קוריס ושות' הודעה לעיתונות- חובות של ניצולי שואה ימחלו על ידי משרדנו

הודעה לתקשורת:

משרד עורכי הדין נ. קוריס ושות' הודיע כי בהתאם להחלטתו של עו"ד נועם קוריס, ככל ומתנהלים באמצעות המשרד תיקי הוצאה לפועל ו/או תיקי גביית חובות בהם החייבים הינם ניצולי שואה יימחלו החובות בתיקים ככל שתוצג ראיה לכך החייב הינו ניצול שואה.

במקרים חריגים בהם לקוח המשרד יסרב למחילה על החוב יפסיק המשרד את הטיפול בתיק בכל מקרה.

יום רביעי, 19 במרץ 2014

עו"ד נועם קוריס

נ. קוריס ושות' עורכי דין ומגשרים

נ.קוריס - linkedin

נ.קוריס - weebly

נ.קוריס - ynet

נ.קוריס - פייסבוק

נ.קוריס - כלכליסט

נ.קוריס - wordpress

נ.קוריס - nana10

נ.קוריס - bloger.co.il

נ.קוריס - tumblr

נ.קוריס - tapuz

נ.קוריס - youtube

נ.קוריס - google.plus

נ.קוריס - blogspot

נ.קוריס - themarker

יום שלישי, 18 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' כותבים על צרכנות אינטרנט בישראל

צרכנות האינטרנט בישראל

בכל יום מגיע לאוזנינו מקרה חדש הקשור לאינטרנט המוצא דרכו אל בתי המשפט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.

מתקפת חוסר הוודאות של האינטרנט, העדר כללים ברורים על המותר ואוסר בזמן השימוש בו, מדירים שינה מבעלי אתרים החוששים מתביעות העלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.

גם הגולש הסביר, אינו יכול לשוט לחלוטין, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.

איך מפזרים את עננת אי הוודאות ?

פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.

בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם.

הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.

מהו תקנון ?

תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.

בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.

מהו תקנון אתר אינטרנט ?

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך יכולים הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

למה אני צריך תקנון לאתר האינטרנט ?

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.

מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרע, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.

כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.

ראה 3162/05 (באר שבע) דינקין אולגה נגד סאקל און ליין (אס.או.אל )1999 בע"מ

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל

תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).

היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.

תקנון מתאים

תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק העוולות המסחריות ועוד.

אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.

הכותב הנו עורך דין העוסק בדיני האינטרנט, אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

לאתר : תקנון www.takanon.org

יום ראשון, 16 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' עורכי דין - זכות הייצוג

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:

"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:

בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:

"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".

זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירהועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפהאיתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."

האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.

ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.

נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.

לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.

עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריסעורכי דין ומגשרים