קרן מימון והלוואות לעסקים

 

האם אתם משחקים ברולטה רוסית משפטית? 5 מוקשים שאתם דורכים עליהם כל יום!

חברים, בואו נדבר רגע על האמת. החיים שלנו מלאים בסיכונים, אבל יש סיכונים שאפשר להימנע מהם בקלות. רובנו לא מודעים לכך, אבל אנחנו דורכים על מוקשים משפטיים כל יום, מבלי בכלל לדעת.

האם אתם מוכנים לגלות אילו מוקשים מסתתרים בשגרה שלכם?

1. הסכמים בעל פה – מלכודת דבש: סומכים על "יהיה בסדר"? חברים, בעולם המשפט, "יהיה בסדר" לא קיים. הסכם בעל פה שווה כקליפת השום. תמיד, אבל תמיד, תדרשו חוזה כתוב. זה לא עניין של חוסר אמון, זה עניין של הגנה עצמית.
2. מכתבים רשמיים – קריאת השכמה: קיבלתם מכתב מעורך דין או מבית משפט? אל תתעלמו! אל תנסו לדחות את הקץ. זה לא ייעלם. להפך, זה רק יחמיר. ראו בזה קריאת השכמה, ופעלו בהתאם.
3. רשתות חברתיות – זירת מוקשים: שיתפתם תמונה או פוסט "תמים"? זכרו, כל מה שאתם משתפים ברשתות החברתיות עלול לשמש נגדכם. תחשבו פעמיים לפני שאתם מפרסמים משהו שעלול להפליל אתכם.
4. חתימה על מסמכים – קפיצה למים עמוקים: חתימה על חוזה בלי לקרוא אותו בעיון היא כמו לנהוג בעיניים עצומות. אל תסמכו על אף אחד, גם לא על חברים קרובים. קראו כל מילה, שאלו שאלות, וודאו שאתם מבינים הכל.
5. אי התייעצות עם עורך דין – טעות קריטית: מתמודדים עם בעיה משפטית? אל תנסו להיות גיבורים. ייעוץ משפטי מוקדם הוא לא בזבוז כסף, הוא השקעה בעתיד שלכם.

מה עושים עכשיו?

• שתפו את הפוסט הזה עם כל מי שאכפת לכם ממנו.
• תייגו חברים ובני משפחה שחייבים לראות את זה.
• כתבו בתגובות אילו מוקשים משפטיים אתם מכירים, ואיך אתם נמנעים מהם.

זכרו: ידע הוא כוח. אל תהיו קורבנות של בורות משפטית

האשטאגים:

#משפט #עורכידין #זכויות #ייעוץמשפטי #טעויותמשפטיות #הגנהעצמית

למה לא כדאי ללכת לבד למערכה המשפטית?

  למה לא כדאי ללכת לבד למערכה המשפטית?

נתקלתם בבעיה משפטית? מרגישים אבודים מול הבירוקרטיה? אתם לא לבד! רבים חושבים שיוכלו להתמודד לבד עם המערכת המשפטית, אבל האמת היא שייצוג על ידי עורך דין יכול לעשות את כל ההבדל.

הנה 5 סיבות למה כדאי לכם לשקול ייצוג משפטי:

1. ידע וניסיון: עורכי דין מכירים את החוקים, התקנות והפסיקות הרלוונטיות למקרה שלכם. הם יודעים איך לנווט במערכת המשפטית ואיך להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורכם.
2. ייצוג מקצועי: עורך דין ייצג אתכם בצורה מקצועית ואפקטיבית, הן בכתב והן בעל פה. הוא ידאג שהזכויות שלכם יישמרו ושהאינטרסים שלכם יובאו בחשבון.
3. חיסכון בזמן ובמשאבים: התמודדות עצמאית עם הליך משפטי עלולה להיות מתישה וממושכת. עורך דין יטפל בכל הבירוקרטיה, יחסוך לכם זמן יקר וימנע מכם טעויות יקרות.
4. הפחתת לחץ ודאגות: הליך משפטי עלול להיות מלחיץ ומורכב. עורך דין ילווה אתכם לאורך כל הדרך, יספק לכם תמיכה וייעוץ, ויעזור לכם להתמודד עם הלחץ.
5. סיכוי גבוה יותר לתוצאה חיובית: מחקרים מראים שאנשים המיוצגים על ידי עורכי דין מצליחים יותר בהליכים משפטיים.

אל תהיו לבד במערכה!

אם אתם מתמודדים עם בעיה משפטית, אל תהססו לפנות לעורך דין מומחה. ייצוג משפטי נכון יכול לעשות את כל ההבדל בין ניצחון להפסד.

שתפו את הפוסט הזה עם חברים ומשפחה!

אולי אתם מכירים מישהו שמתמודד עם בעיה משפטית וזקוק לייעוץ. שתפו את הפוסט הזה כדי לעזור לו לקבל את ההחלטה הנכונה.

#עורכידין #ייצוגמשפטי #זכויות #משפט #ייעוץמשפטי

האם תסקירי מעצר זוקפים לחובת נאשמים את כפירתם ?

בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור של נאשם ולא התערב בהחלטות בית המשפט השלום והמחוזי.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' מיכלס) ב-עמ"ת 65781-01-24 מיום 22.2.2024, בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט א' סלטו) ב-מ"ת 13545-11-23 מיום 25.1.2024.

בתמצית יתואר, כי מכתב האישום, המונה שני אישומים, עולה כי המבקש תקף בשתי הזדמנויות את מי שהייתה זוגתו במועדים הרלוונטיים (להלן: המתלוננת). בכלל זאת, המבקש חנק את המתלוננת, בעט בראשה והטיחו בקיר. כמו כן, במסגרת אחד מאירועי התקיפה, המבקש הורה למתלוננת שלא לפתוח את דלת הדירה שבה שהו על מנת ששוטרים שהגיעו למקום לא יוכלו להיכנס.

בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בבן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, המשיבה הגישה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו. הגם שבאת-כוח המבקש דאז הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, בית משפט השלום סבר כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות שחרורו למעצר בית מלא לצד ערובה ותנאים מגבילים. זאת, בין היתר, לנוכח היות המבקש נעדר עבר פלילי ובהתחשב בכך שהמסוכנות שנשקפת ממנו היא קונקרטית כלפי המתלוננת.

ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחה בעיקרו. נקבע, כי לא נפלה שגגה באיזון שערך בית משפט השלום ומשכך אין מקום להורות על ביטול מעצר הבית. אף על פי כן, הוחלט לאפשר למבקש חלונות התאווררות למשך שעתיים, שלוש פעמים בשבוע, ובלבד שלא ייצא מתחומי העיר ירושלים שבה הוא מרצה את מעצר הבית. זאת, לנוכח המרחק הגיאוגרפי הרב שבינו לבין המתלוננת.

על החלטה זו הוגשה בקשה לעיון חוזר, שנדחתה על ידי בית משפט השלום, בנמקו כי אין במסמכים שהמבקש הציג כדי להביא לכרסום בחומר הראיות. בתוך כך, נקבע כי עיון בהודאת המבקש מיום 6.11.2023 מלמד כי הלה מאשר את רוב תלונותיה של המתלוננת, ומשכך אין ספק כי קיימות נגדו ראיות לכאורה. לצד זאת, צוין כי למרות שיש טעם בטענות המבקש בדבר התייחסותו של תסקיר המעצר לכפירתו שעה שעומדת לו חזקת החפות – מסוכנותו אינה מאפשרת להורות על ביטול מעצר הבית.

המבקש הגיש ערר נוסף לבית המשפט המחוזי שנדחה אף הוא. נומק, כי מסקנתו של בית משפט השלום בדבר מסוכנותו הרבה של המבקש אכן נלמדת מהודאתו. אשר לטענות המבקש ביחס לתסקיר המעצר, בית המשפט המחוזי עמד אף הוא על כך שלא ניתן לבסס הערכת מסוכנות אך ורק על בסיס כפירת נאשם בעבירות שמיוחסות לו, אך הדגיש כי "עיון מדוקדק" בתסקיר מלמד כי הערכת המסוכנות לא התבססה על הכחשת המבקש לבדה. על רקע זה, בהתחשב בכך שהראיות לכאורה הן בעוצמה גבוהה, ובהינתן העובדה שטרם חלף פרק זמן משמעותי ממועד האירועים מושא כתב האישום – נקבע כי התנאים שבהם שרוי המבקש מאיינים את מסוכנותו באופן מידתי.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שהוכרעה בבית המשפט העליון ובה המבקש טען, בין היתר, כי קיים קושי בכך שתסקירי מעצר זוקפים לחובת נאשמים את כפירתם, וכך גם בעניינו שלו. כמו כן, המבקש שב וחוזר על טענתו לכרסום בתשתית הראייתית. בפרט, טענתו זו מתבססת על האמור בתסקיר המעצר לפיו המתלוננת דיווחה כי המבקש יצר עמה קשר ובכך הפר את צו ההרחקה שהוצא נגדו; אלא שהמבקש טוען כי לא יצר קשר עם המתלוננת, וכי עניין זה דורש את בדיקת המשיבה – בדיקה שטרם בוצעה לדבריו חרף הוראות הערכאות קמא. עוד נטען על ידי המבקש כי קריאת בית משפט השלום את עדות המבקש מוציאה את דבריו מהקשרם; וכי הותרתו במעצר בית פוגעת בו באופן שאינו מידתי.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להידחות. בקשת רשות לערור על החלטה בעניין מעצר תינתן בצמצום ובמקרים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או בנסיבות המעלות חשש ממשי כי נגרם לו עיוות דין (בש"פ 4940/23 בן מוחא נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.7.2023)). נקבע כי הבקשה שהוגשה אינה מעוררת סוגיה עקרונית; ואין בה לעורר בעניינו של המבקש חשש לעיוות דין.

הערכאות קמא דנו בטענות המבקש ביחס לקיומו של כרסום בחומר הראיות והגיעו לכלל מסקנה כי הן אינן מצדיקות שינוי בתנאים המגבילים שחלים עליו. זאת, בפרט בהסתמך על עיונן בהודאת המבקש במשטרה מיום 6.11.2023.

בית המשפט העליון הדגיש אף כי עיין בעצמו בהודאה זו. מסקנת הערכאות קמא לפיה היא מלמדת על קיומן של ראיות לכאורה, "בעצמה גבוהה", כלשון בית המשפט המחוזי, מעוגנת היטב בתוכן ההודאה. משכך, טענותיו של המבקש בדבר דיווחה של המתלוננת על שליחת הודעת הדואר האלקטרוני, או טענותיו ביחס להוצאת דברי המבקש בהודאתו מהקשרם, אינן משנות מהמסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר מצדיקה את התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו. ראוי להזכיר כי בשלב זה של ההליך, בית המשפט אינו נדרש לבחון את מהימנות הראיות או את משקלן המדויק. בהתאם לכך, רק במקרים שבהם קיים כרסום ממשי בחומר הראיות, ייקבע כי לא הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית לכאורית (ראו: בש"פ 9052/23 סטמקאר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.1.2024)). בענייננו, ברי כי זהו אינו מצב הדברים.

אף טענותיו של המבקש בדבר האמור בתסקיר המעצר נידונו ונדחו על ידי הערכאות קמא. כפי שבית משפט זה שב ומציין – המלצות שירות המבחן אינן כובלות את בית המשפט או מחליפות את שיקול דעתו (ראו מיני רבים: בש"פ 1484/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (22.2.2018)). ואכן, במקרה דנן, הערכאות קמא לא כבלו עצמן לאמור בתסקיר המעצר, אלא עמדו על הקשיים שהתגלו  בו וביססו את מסקנתן על מכלול הנסיבות הצריכות לעניין. על בסיס זה, נקבע כי התנאים המגבילים הנוכחיים מאזנים באופן מידתי וראוי בין האינטרס הציבורי לבין זכויותיו של המבקש שעומדת לו חזקת החפות. בקביעתן זו לא נפל כל פגם, לא כל שכן כזה המצדיק התערבות במסגרת "גלגול שלישי". 

לפני סיום, ציין בית המשפט כי התנהלות המשיבה בעניין בדיקת טענות המבקש בדבר הודעת הדואר האלקטרוני רחוקה מלהניח את הדעת. זאת, בפרט לנוכח החלטת בית משפט השלום (השופטת ל' חלד-רון) מיום 16.1.2024. משכך, אין לי אלא להפנות לדרישת בית משפט השלום להשלמת הבדיקה בעניין זה בהקדם האפשרי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

העירייה לא תחזיר לתושבים את הכספים שקבע בית המשפט

עיכוב ביצוע תשלומים למרות קבלת תביעה ייצוגית

לבקשת עיריית רעננה, הסכים היום בית המשפט העליון, לעיכוב תשלומים שהיה על העירייה לשלם בחזרה לתושביה במסגרת תביעה ייצוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

לפי החלטת בית המשפט העליון, הוחלט על עיכוב ביצוע בקשר עם פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת א' נחליאלי חיאט) בת"צ 42450-01-18 מיום 12.11.2023, שבגדרו התקבלה באופן חלקי תובענה ייצוגית שהוגשה נגד המבקשת (להלן: פסק הדין). במסגרת הבקשה דנן, התבקש לעכב את ביצוע התשלומים שבהם חויבה המבקשת לטובת חברי הקבוצה, עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק הדין (להלן: הערעור). 

 

בהתאם להחלטת בית המשפט, הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע תיעשה בהתאם למבחני מאזן הנוחות וסיכויי הערעור; כאשר, ככלל, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי, וזאת מתוך הנחה כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ראו, מני רבים: ע"א 7100/19 קימברלי – קלארק ישראל שיווק בע"מ נ' גד – מסטיי, פס' 12 (2.12.2019)). אולם, בענייננו, מאחר שעסקינן בחיוב כספי שנפסק לטובת קבוצה גדולה של מוטבים, שההשבה מכל אחד מהם, אם תידרש, תיעשה באופן פרטני, הרי שהנזק והטרחה העלולים להיגרם למבקשת אם לא יעוכב הביצוע – צפויים להיות גבוהים ומשמעותיים (ראו: ע"א 6663/21 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' טנה, פס' 6 וההפניות שם (8.11.2021)). בנסיבות אלו, ברי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת. לפיכך, ובשים לב להסכמתו המסויגת של המשיב, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה; וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

 

אשר על כן, בית המשפט העליון קיבל את הבקשה, והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לתשלום לחברי הקבוצה, וזאת עד להכרעה בערעור.

 

בית המשפט הדגיש, כי לא ראה להתייחס במסגרת החלטה זו לסוגיית הפרשי ההצמדה והריבית כפי שעלתה בטיעוני הצדדים.

 

בנסיבות העניין, עוד נקבע, שאין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו המשפטיות.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

כתב אישום נגד אדיר עוזרי שרימה חיילים ואזרחים ולקח את כספם כשאין בידיו את הציוד

 פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אדיר עוזרי (20) מחולון, הנאשם שרימה ודרש כספים מחיילים ואזרחים שביקשו לרכוש ציוד צבאי ללחימה, כשאין בידיו את הציוד ותוך יצירת מצגי שווא.

כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הנרייט טיבי מפרקליטות מחוז תל אביב, מייחס לעוזרי 30 סעיפי אישום, ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-88 אלף שקל, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-133 אלף שקל נוספים וכן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות.

 

מכתב האישום עולה, כי מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנה עוזרי לחיילים ואזרחים שחיפשו בפייסבוק לרכוש ציוד צבאי וציוד שנדרש ללחימה, הציג את עצמו כיבואן של משרד הביטחון, שיקר שהוא עובד במקומות עבודה מסודרים ושלח פרטי התקשרות ומסמכי חברה כוזבים.

 

כך למשל, קיבל עוזרי תשלום עבור ציוד שלא סיפק, שלא קיים ושאין לו כוונה לספק אותו, תוך יצירת מצגי שווא שהציוד הנדרש אוזל, ודרש מהמתלוננים לשלם לו עוד לפני שקיבלו את הציוד לידיהם. את התשלום עוזרי קיבל באמצעות קוד משיכה בנקאי שביקש שינפיקו עבורו ובהעברות בנקאיות.

 

המתלוננים שילמו לעוזרי על בסיס מצגי השווא עבור ציוד שהיה חסר להם לשירות המילואים, כשחלקם נמצאים בשירות צבאי פעיל ברצועת עזה ובגבול הצפוני, כאמור, מבלי שקיבלו תמורה עבור כספם. כשהמתלוננים פנו לעוזרי, הוא נהג לשקר ולומר שהמשלוח צפוי להגיע עד שהפסיק לענות ועקבותיו נעלמו.

הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נאמר בכתב האישום, "מתבטאות בתחכום המרמה, בשיטתיות, בהיקף וניצול מצב המלחמה ששרר בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום והפגיעה בלוחמי צה"ל".

רשות המסים ומשרד החקלאות גיבשו מתווה פיצויים ייעודי

 רשות המסים ומשרד החקלאות גיבשו מתווה פיצויים ייעודי למגדלים בענף ההטלה (לולנים)

על פי המתווה שסוכם, הלולנים בענף ההטלה יקבלו פיצוי בהתאם לגיל הלהקה וגודלה. המתווה שסוכם כולל פיצוי על ארבעה מרכיבי נזק: נזק ישיר ללהקת המטילות , תוספת מאמץ להקטנת הנזק, ירידה בתפוקה ומניעת סובסידיה במסגרת חוק הגליל

על רקע המלחמה והחרפת המצב הביטחוני בגבול הצפון, רשות המסים ומשרד החקלאות גיבשו מתווה פיצויים ייעודי לענף ההטלה, שמטרתו לסייע ולהקל על הלולים בעיקר בגבול הצפון, אשר הלול שלהם נפגע באופן עקיף או ישיר, וכן לולים אשר ממשיכים בפעילותם חרף המצב הביטחוני.

על פי המתווה שסוכם, לולנים אשר נמצאים ביישובי ספר, 0 -9 ק"מ מגבול הצפון או 0 – 4 ק"מ מגבול הדרום, יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כתחליף למסלול ה"אדום" הקבוע בחוק, באמצעות מסלול מהיר או מסלול לפי מודל פיצוי נורמטיבי וזאת בהתאם לסוג הנזק:

פיצוי בגין ירידה בתפוקה: לולן אשר ממשיך להפעיל את משקו, אך בעקבות המצב חלה ירידה משמעותית בתפוקה (ירידה בהטלת הביצים של הלהקה), יוכל לקבל פיצוי המשתווה להפרש בין כמות התפוקה שהיה אמור לקבל לבין מה שקיבל בפועל במקרים בהם נגרמה ירידה בייצור הקשורה ישירות למצב המלחמה באזורים הסמוכים לגבול. התמורה בהתאם לתמורה לביצה בניכוי הוצאות נחסכות.

פיצוי בגין הוצאה להקטנת הנזק: בהתאם למתווה יינתן סכום שמשקף את ההשקעה בהקטנת הנזק של החקלאי; לאור עלויות מיוחדות ונוספות לשם רציפות האספקה, הסכום יהיה קבוע ואחיד בהתאם לגודל הלהקה בלול הרלוונטי. סכום זה יינתן למגדלים שלולם נמצא בישוב שפונה, והם ממשיכים להגיע למקום ולייצר ביצים. לולנים אלו יוכלו לקבל סכום של 4,000 עד 8,000 ₪ ללול בהתאם לגודל הלול.

פיצוי בגין רווח נמנע: ככל שנסגר הלול בשל האירועים הביטחוניים ולא מתבצע ייצור ביצים כלל, הרי שבין תקופת הסגירה ועד ל-31.3.2024 יקבל החקלאי פיצוי בגובה של 0.11 ₪ לביצה – רווח נמנע. היה והמלחמה לא תסתיים עד סוף מרץ יינתן סכום לתקופה נוספת של השבתת הלול.

חוק הגליל: לולנים שזכאים לקבל סובסידיה בהתאם לחוק הגליל, אך כעת אינם מייצרים, יהיו זכאים לפיצוי בגין אי קבלת הסובסידיה, בגובה של 6.36 ₪ לביצה (לפי שיעור הסובסידיה).  פיצוי זה יחשב כחלק מהסובסידיה לה זכאי המגדל כך שלא ישולם כפל סובסידיה.