מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת, קרי "חוזים יש לקיים" – האם הכלל תקף גם כאשר מדובר בחוזה עם קטין?
מאמר מאת גב' עדי כהן ממשרד עו"ד נועם קוריס ושות'
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"), הוא המסדיר את תחום הפעולות המשפטיות של ילדים ובני נוער שגילם פחות מ-18, ובכללן חתימה על חוזים. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמה של נציגו של הקטין, וללא הסכמה כאמור היא ניתנת לביטול בתוך חודש ימים לאחר שנודע לנציגו של הקטין דבר הפעולה המשפטית. אם לא נודע לנציג על עשיית הפעולה המשפטית, הפעולה ניתנת לביטול בידי הקטין עצמו עד חודש ימים לאחר יום הולדתו ה-18. ואולם, חריג לכלל זה נקבע בסעיף 6 לחוק, שלפיו פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה איננה ניתנת לביטול, אף אם נעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם כן היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.
בעולם המערבי ילדים ובני נוער נדרשים לתפקד כצרכנים מגיל צעיר ביותר. הם נחשפים לפרסומות המכוונות במיוחד לילדים ולבני נוער, מעורבים בהחלטות הצרכניות שמשפחתם מקבלת, משפיעים על הוצאות המשפחה ובעלי מקורות הכנסה שמאפשרים להם לרכוש מוצרים בעצמם.
לכן, כיום, ניתן להגיד שקטינים (בעיקר בגילאי 16-18 ) ידם כמעט בכל. אולם, הפסיקה בישראל טרם נדרשה להגדרה מדויקת מהי פעולה שדרכם של קטינים לעשות ולאור העובדה שקהל זה איננו בהכרח מתוחכם דיו כדי להבין מה המשמעות של חוזה , הנפגעים העיקריים הם בוגרים וחברות שהתקשרו עם הקטין בתום לב.
כך למשל קבע השופט הנכבד שמעון פיינברג "בנושא הימורים עם קטין כבר נפסק, ביחס לקטין בן 17, כי מדובר בסוג פעולות שדרכם של קטינים לעשות בגיל הזה" נראה כי החוזה תקף. ברם, באותה נשימה קבע כי " אין תוקף לעסקאות שנעשו עם הנתבע באשראי, והוא פטור מתשלום החוב" (בהתאם לסעיף 6א לחוק לפיו פעולה של קטין הכרוכה בקבלת שירות באשראי, אין לה תוקף)[1].
אם כן נשאלת השאלה מדוע בישראל יכול נער בן 16 לקבל אשראי בכפוף לחתימת הוריו[2] והאם החתימה לא מהווה אישורם כנדרש בסעיף 4 לחוק לעסקאות המבוצעות באשראי?
חוזים נוספים עם קטינים שמעוררים סוגיה בעייתית הם חוזים עם חברות הסלולר. לפי סקרים והערכות בענף הסלולר המקומי, כ־63% מבני ה-9-11 וכ- 90% מבני ה-12-14 בישראל החזיקו ב-2013 במכשיר סלולרי .עו"ד קרן וינשל מן הלשכה המשפטית של הכנסת נוקטת בגישה להסדרת ההתקשרות של קטינים בחוזים עם חברות הסלולר כאשר לטענתה, בשנות האלפיים עשיית חוזים עם חברות סלולר היא עסקה שקטינים בגיל מסוים נוהגים לעשות. לדבריה, טענה זו היא טענה סבירה, ואם תתקבל – אין פגם כללי בחוזים האלה. ואולם, במקרים ספציפיים שבהם יוכח כי החוזה הסב נזק של ממש לקטין או לרכושו יהיה אפשר לבטל את החוזה.
כאמור, אם בעבר, פעולות משפטיות שדרכם של קטינים לעשות היו בעיקר רכישות מזון וביגוד , כיום בהתאם למציאות החדשה, ניתן לראות כי ישנו שימוש בפרשנות רחבה יותר וגם הימורים ורכישת מכשירים סלולאריים נכנסים תחת הכותרת פעולות משפטיות שדרכם של קטינים לעשות.
על סוגיה זו עמד גם פרופסור אנגלרד " אין ספק כי המגמה החברתית היא להרחיב את הפעילות העצמית של קטינים , כך רשאי קטין בן שש עשרי לנהוג באופנוע ובן שבע עשרה וחצי במכונית. פעילויות אלה של נהיגה ברכב גוררות איתן פעולות משפטיות נלוות, כגון קניית דלק, טיפול במוסך ורכישת אביזרים שונים שיש לראותן כעת כנהוגות אצל קטינים בגיל זה". [3]
עד ליתן הגדרה ספציפית לפעולות של קטינים בעלות תוקף ועל מנת להגן על בוגרים וחברות שהתקשרו עם קטין, ניתן לאמץ את הכלל בארה''ב, כלל הטבה לפיו אף שקטין יכול לבטל חוזה שחתם עליו, הוא מחויב בתשלום עבור הטבות שקיבל במסגרת החוזה. כך, הקטין נחלץ מן ההסכם והצד השני מקבל תמורה עבור שירותים שסיפק עד לרגע הביטול.
[3] פרופ' יצחק אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ''ב 1962, סעיף 1-13, מהדורה שניה , תשנ''ה 1995, עמ' 98
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
