יום רביעי, 15 בינואר 2020

בית המשפט קבע התניית הסרתו של עיקול מותנה בהפקדה כספית על-סך 600,000 ₪ לקופת בית המשפט

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.7.2019 (רע"א 52238-06-19, השופטת העמיתה ש' דותן). בית המשפט המחוזי הותיר על כנה את החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 3.6.2019 (ת"א 30432-04-19, הרשם הבכיר א' לכנר) בדבר הסרתו של עיקול זמני בכפוף להפקדה כספית, אך הורה על הפחתתו של סכום ההפקדה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

מקורה של הבקשה שבפני בהחלטת בית משפט השלום מיום 15.4.2019 שהורתה על מתן צו עיקול זמני נגד המבקשת, חברה סינית שרשומה בישראל כחברת חוץ, בסכום של עד 600,000 שקלים. הצו ניתן במעמד צד אחד בהתאם לתקנות 362, 366 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בעקבות תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת בעניין הפרה נטענת של ההסכם שנכרת ביניהן. הבקשה לצו עיקול זמני התייחסה לסכומים המגיעים לכאורה למשיבה, והוגבלה כאמור לסכום של 600,000 שקלים המשקף חוב שלפי הנטען המבקשת הודתה בקיומו (כאשר סכום התביעה עצמו עמד על כמיליון שקלים).

המבקשת הגישה ביום 15.5.2019 בקשה לבטל את צו העיקול הזמני, בין היתר בנימוק שהיא איתנה כלכלית ואין חשש לגביית הכספים מצדה במקרה שתפסיד בתביעה. בהמשך לכך בית משפט השלום נתן את ההחלטה העומדת ביסוד ההליך דנן – בדבר הסרתו של צו העיקול הזמני, בכפוף להפקדה של 800,000 שקלים בקופת בית המשפט. בכלל זה בית משפט השלום הבהיר כי מעדות נציגה של המבקשת עולות אינדיקציות רבות המקימות חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין לכשיינתן, וכן עולה כי קיימת עילת תביעה חזקה נגדה נוכח הודאתו של אותו נציג בחוב בהיקף של 800,000 שקלים לפחות.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי התניית הסרתו של העיקול הזמני בהפקדה כספית איזנה כראוי בין זכויות הצדדים ולכן אין להתערב בה. עם זאת, בד בבד הורה בית המשפט המחוזי להעמיד את סכום ההפקדה על 600,000 שקלים, הוא סכום החוב כלפי המשיבה שבו הודתה המבקשת, וזה שהתבקש על-ידי המשיבה מלכתחילה.
בבקשת רשות הערעור דנן טוענת המבקשת כי נפלו שגיאות בהחלטותיהן של שתי הערכאות הקודמות וכי לא התקיים דיון מספק בכל טענותיה (בין היתר בהתייחס לשוני בין גובה העיקול שהוטל בפועל לעומת זה שהתבקש) וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי יש להורות על ביטול הסעד הזמני שניתן מאחר שמחזור הכנסותיה בסין איתן דיו, או לחלופין על החזרת הדיון בעניין לבית המשפט המחוזי.

לאחר עיון בבקשה מצא בית זה כי דינה להידחות. הבקשה איננה עומדת באמות המידה הצרות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ומבוססת על ממצאי עובדה ויישום הדין בלבד. עניינה של המבקשת נידון בשתי הערכאות הקודמות, ובניגוד לדבריה לא התרשמתי כי קיימת טענה ממשית שטרם נבחנה על-ידיהן בסוגיות הרלוונטיות, מה גם  שהתערבותו של בית המשפט המחוזי בסכום ההפקדה נעשתה בעקבות טענותיה בנושא. במצב דברים זה, אינו סבור בית המשפט שדחייתה של הבקשה תוביל לעיוות דין. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ענייננו בהחלטה הנוגעת לסעד זמני, שככלל מדיניות ההתערבות בהן היא צרה (ראו למשל: רע"א 693/18 ‏ פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (22.4.2018); רע"א 4273/18 אימפופיקס בע"מ נ' אורבן קופיקס בע"מ, פסקה 2 (5.6.2018)).  על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הבקשה נידחת. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום שלישי, 7 בינואר 2020

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?
אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.
פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.
החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.